אישון העין, הפגשות העיניים והראייה הטובה

Depositphotos

 

(מבט חדש על האגדה העתיקה של העדשה)

כיום, ישנן רק שתי בררות לעיניים שלך:
להמשיך להיות כבני ערובה לתעשיית המשקפיים
או להשתחרר מהתלות האופטית פעם ולצמיתות.

 

לאחר הצפייה בווידיאו – ניסוי הזה אתם יכולים לראות בעצמכם שעדשת העין אשר מכל הצדדים באה למגע עם הנוזלים לא יכולה לתפקד כעדשה אופטית.

החור בקשתית העין נקרא אישון העין.

אישון העין מגביל את זרימת האור המגיע לרשתית ומשתנה בקוטר בהתאם למרחק לאובייקט הנצפה בריבוע, במקרה זה את דמותו של האובייקט הנצפה מתמקד במקולות (החלקים המרכזיים של שתי הרשתיות) וזה מאפשר למוח להגיע למיזוג של שתי תמונות לאחת, כדי לקבל תמונה סטריאוסקופית תלת ממדית.

הפעילות הסינכרונית של העין משתבשת מסיבות השונות אשר משפיעות על חלק עצבי שרירי של אישון העין וכתוצאה מזה הציר החזותי של אישון אחד חורג מהאזור המרכזי של הרשתית (המקולה).

הסטייה של העיניים גורמת להפרעה בראייה דו עינית.

 

Exophoria (הפזילה המסתעפת המוסתרת) זה חוסר איזון שרירי אשר מכוון לסטייה של הצירי הראייה. מצב זה אופייני ל-98-99% מהאוכלוסייה.

בשל הסטייה הציר הראייה היחס האופטימאלי בין גודל האישון למפגש העיניים משתבש ולכן גדלים המתחים הגופניים והנפשיים של מערכת הראייה כתוצאה ממאמצים הבלתי מוצלחים של אדם להתמודד עם הבעיה כדי לראות בצורה ברורה יותר וזה שמוביל להידרדרות מתמשכת של הראייה.

בנוסף, הכמות השינויים לא מספקת בגודל האישון כאשר צופים למרחקים קצרים גורמת לאובדן של עומק החדות ולמיקוד המטושטש על מרכזי הרשתיות (מקולות), אשר, בתורו, גורם לדחיסה פתולוגית של גלגל העין בשרירי העין החיצוניים.

כך מתפתחת ההתכווצות העין הראשונית (קוצר ראיה כוזב) ואז קוצר הראייה המתמיד אך אם לא לעצור את התהליך הזה קיים סיכון של מעבר לקוצר הראייה הפתולוגי.

ברפואת העיניים המסורתית סבורים כי שינויים פתולוגיים בצורת הגלגל העין הם בלתי הפיכים.

משמעות הדבר היא כדי לפצות על השבירה הנורמלית בקוצר הראיה יש להשתמש בעדשות מתקנות של משקפים
ובעדשות מגע או לשנות את הצורה של הקרנית (עדשות מגע קשות, תיקוני לייזר של חריגות בשבירת האור).

עם זאת, הבורא הגדול שלנו — הטבע דאג לזה כשאר נחוץ לנו ובתנאים המתאימים אנו יכולים להחזיר לעצמנו את
הראייה הטובה באופן טבעי, ללא ההתערבות הגסה וזרה לטבע במנגנון הקסום של התפיסה החזותית.

הניסיון מראה כי במהלך הביצוע של סוג מסוים של תהליכים נפשיים וגופניים על מנת להשיב את הראייה (שיידון
להלן) למרות השינויים הפתולוגיים של גלגל העין יש תקופות של ראייה תקינה.

וגם לתקופות של הראייה התקינה יש נטייה להגברת התדירות ואורך הזמן עד שהן עוברות להמשכיות של התפיסה
החזותית הנורמלית.

על אף שבירת אור החריגה שנרכשה קודם לכן, ברוב המקרים, עדיין נשארת אותו הדבר הצורך באמצעי תיקון ייאלם
משום שעומק החדות יגדל.

זה כנראה מסביר מדוע, כאשר אנשי מקצוע- רופאי עיניים נתקלים במלאי העצום ו»לא ברור מאין הופיע» של
הסתגלות הראייה אשר נתגלה במהלך בדיקת עיניים שגרתית הם באים במבוכה.

(ראה הודעה: יום ראשון 6 ביולי 2010 11:35)

 

פורסם: 21 ביוני 2008, 19:25 נושא ההודעה: יומנה של קתרין
מצאתי את האתר הזה לאחרונה. הקשבתי והסתכלתי לתרגיל בדף «ערנות» — ואז הראייה השתפרה באופן מידי. ולא רק התמונה נעשתה ברורה יותר וגם הייתה ההרגשה שהעיניים התחילו לעבוד ולראות היטב- מצב מאוד נעים. זה נמשך יומיים, והשיפור היה גם בבית עם העיניים «הערומות» וגם ברחוב עם העדשות (אני מרכיבה עדשות מגע חלשות יותר ממה שצריך).כשאר נסעתי ברכבת התחתית התחלתי להיזכר בפסוק, בהיסח דעת בוהה באוויר. אז «התעוררתי» וראיתי שקווי המתאר נעשו ברורים יותר. ואז הצצתי פעם או פעמים באתר — שוב היה קצת שיפור אך לא לזמן רב, בערך 20 דקות.

 

פורסם: 16 בינואר, 2010 15:53 ​​נושא ההודעה: יומנה של ג’אמה
הדבר המעניין ביותר כאן:
הצלחתי להתאמן ב13 בלילה ו -14 בינואר. 15.01 אתמול בבוקר הלכתי ברחוב (לפעמים אני לא מרכיבה משקפים כדי לתת קצת מנוחה לעיניים) ופתאום הבנתי שאני רואה את כל השלטים הגדולים והבינוניים. או לייתר הדיוק, השלטים «נזרקו לי בעיניים». ובנוסף התחלתי לראות על השלטים ,חוץ מאותיות, את כל הסדקים והבליטות וגם את הברגים, , כל מה שבעבר לא ראיתי אף פעם. הופתעתי שאני רואה כל כך בבירור וטיילתי בערך 30 דקות בשדרות לנינגרד. אז עליתי לאוטובוס ועוד 15 דקות בעת הנסיעה הסתכלתי מסביב . בעיני הייתה תחושת נינוחות כזו שלא לתארה במילים, ואכן הייתי במצב של נוחות מוחלטת. כמה נחמד לראות במו עיני!
ועוד, אתמול בלילה עשיתי תרגיל הרפיה שכולם כאן מכירים אותו.
ואחריו שוב הרגשתי אותה תחושה אבל האמת היא שרק במשך 5-10 דקות. אבל העובדה שזה קרה שוב, בפעם השנייה באותו יום!

פורסם: 9 באפריל ,2010 11:33
נושא הודעה:
תשמחו איתי.

היום בבוקר במשך שעתים ראיתי כמו בז, פשוטו כמשמעו. עכשיו אני מבינה את הרגשות של אנשים אשר ביום אחד הפכו מקצרי הראייה לאנשים בעלי ראייה טובה. היו לי כמה שעות אותן החוויות חזותיות שנרכשו רק בעזרת התרגולים הקבועים שלי. אך שיפור דרסטי וממושך כזה הוא בפעם הראשונה. המוח שלי סרב להאמין בכך. פשוט סוג של אגדה. חברה’, איזה שלל צבעים מתגלה כשאתם רואים רחוק וברור! ככל שהעולם שלנו מלא במידע (לא יודעת אם האם הבעתי זו נכון?). אפילו הצפצפות העיר המכוערות ללא עלווה היו נראות לי היום יותר יפות מפריחת הדובדבן היפני, כל כך בבירור ראיתי את הענפים החומים שלהן. שלא נדבר על חלונות ושעוני רחוב וכו’. רק עכשיו התברר לי שבכל מקום של מוסקבה תלו שלטים קטנים ליום הניצחון. וואו, אני יכולה לראות אותם בברור. לא ראיתי אותם קודם.
אני כבר במשרד אך עדיין מושפעת מהחזון, כמובן השעתיים הללו הן תמריץ ענק לימודיי העתידיים.
שלום לכולם.

 

פורסם: 19 באפריל, 2010 04:06 נושא ההודעה:

כל דבר בתורו, אני מתרגלת וראייה שלי משתפרת בהדרגה. לפני כשבועיים במהלך התרגיל «4 מילים …» שמתי לב לתחושה מאוד טובה בעיניים. היא דומה לתחושה של רעננות בעיניים, כאילו עיניי נשטפו במי מעין קרים (כתבתי על התחושה הזאת בהתחלה, אבל אז אני לא ייחסתי שום חשיבות לזה). ומאז התחושה הזאת הופיעה בעיניי מדי פעם ועכשיו היא מופיעה בכל יום בבוקר, כאשר עיניי נחו, אחרי תרגיל הירח בשעות הערב, כאשר לא הרכבתי משקפים.

דבר נוסף ששמתי לב עליו ברגע שאני מנסה להתרכז על חפץ מסוים התחושה של רעננות בעיניי נעלמת, ואם אני מסתכלת בלא מאמץ היא מופיעה שוב. מסתבר שאסור לבהות כי העיניים לא אוהבות את זה.

 

פורסם: 3 במאי ,2010 10:07
נושא ההודעה:
כל הימים מאז ההודעה האחרונה התחושה של רעננות בעיניי כל הזמן מופיעה ונעלמת לאחר זמן מה כשאני מרכיבה משקפים. בערב, אחרי עבודה, כשאני מסירה את המשקפים לאחר זמן קצר התחושה חוזרת. אז אני חשה מאוד נוח בעיניי.
אני מתרגלת כל יום, אבל בעיניים העצומות הסימנים נזכרים במהירות, כאשר אני מתרגלת בעיניים הפקוחות אז מרגישה בקשיים ( כנראה קשה לי להתרכז). וזה מאוד מפתיע אותי. חשבתי שלתרגל בעיניים הפקוחות יהיה קל יותר.

 

פורסם: 8 ביולי, 2010 0:18
נושא ההודעה:
איך להסביר לכם את זה בעמדות של רפואת העיניים, אתמול אחרי שמונה שעות ישיבה במשקפים ליד המחשב הלכתי הביתה, ללא משקפים כמובן, ולאחר כחצי שעה, עיניים שלי בלי למצמץ או לעצום, בקיצור ללא כל סיבה, התרכזו בעצמן ושוב התחלתי לראות היטב? וכך כמה פעמים בנסיעה שלי במשך שעה וחצי. הבזקים של שיפור ראייה הללו מופיעים אצלי באופן ספונטני וברוב המקרים נמשכים כדקה, אך ללא כל כאב ותחושות אחרות (הבזקים הארוכים יותר תיארתי בכתבות הקודמות שלי). וכי אצלי האפקטים הראייה כאלה הפכו לתכופים יותר.
ברמה הפיסית בזמן התופעות האלו, אני לעת עתה רק קצת תופסת את התחושה של נעימות או משהו. פשוט עדיין לא יכולה למצוא את המילים הנכונות. נחיה ונראה.

 

פורסם: 17 בספטמבר ,2010 06:40
נושא ההודעה

הייתי אצל רופאה והיא אמרה לי שמצב של סביבת עיני טוב מאוד (אני לא יודעת האם התבטאתי נכון) ועל העדר אפילו סימן קל של פרסביופיה (Presbyopia) מוקדמת.
מי שלא מכיר זה רוחק ראייה בגיל מבוגר.

 

פורסם: 17 בספטמבר ,2010 06:40
נושא ההודעה:
אני ממשיכה לתרגל. לעתים קרובות (2-4 פעמים בשבוע) מתרחשות אצלי תקופות ארוכות יחסית של ראייה טובה במשך בין 30 דקות לשעה וחצי. לפעמים הן מתרחשות לאחר התרגיל הירח (הים), ולעתים לאחר התרגיל «… ארבע מילים». ברגעים האלה אני תמיד מופתעת מהיכולות של עיניי. הלוואי ואוכל לראות כך לנצח…

 

פורסם: 6 ביולי, 2010 11:35
נושא ההודעה:
הכול הולך בשקט. אני מסבירה:
ביום שישי הייתי אצל רופאת עיניים. היא בדקה את העיניים שלי במכשיר ובאמצעותן של טבלאות ראייה. הבדיקות הראייה הראו ירידה של 0.75 דיופטר בעין שמאל ו-0.5 או 0.75 דיופטר בעין ימין. אני כותבת «או» כי הרופאה התקשתה לקבוע באופן מדויק משום שלפי הטבלאות אני רואה יותר שורות והשורות האלה אינן מתאימות לדיופטר אשר קבע לי המכשיר. אני תוהה מה יקרה לעיניי בהמשך ולכן אני ממשיכה לתרגל. אגב, הרופאה אמרה כי בדרך כלל עד גיל 40, גם אצל אנשים עם ראייה טובה, המלאי של אקומודציה הוא קרוב לאפס, ולי עם דיופטר שלי המלאי מאוד גדול ,לא רק גדול, אלא ענק.

http://www.mnemovision.com/guest/index.php

אלנה (16.07.2011 14:35:00 )
לפני התרגול בשיטת בקרמן הראייה שלי הייתה 3.75 בשתי העיניים עם הצילינדר. זה היה נורא לשמוע מהרופא שמתחילה אצלי הגלאוקומה, וזה הזמן לקבוע תור לניתוח קטרקט. בהתחלה תרגלתי די בקביעות, ולכן כנראה ירדו במהירות 2 דיופטר והצילינדר קטן. בקושי שכנעתי את האופטומטריסט למכור לי זוג משקפים בכמה דיופטר פחות. לאחר מכן בשל הפציעה זה זמן רב לא תרגלתי, ועכשיו כחודש ממשיכה לתרגל. עכשיו אני מנסה להרכיב את המשקפים — 0.75, אבל הם שוב לא מתאימים לי. אני לא חושבת שזה שווה לי שוב להחליף עדשות בחלשות יותר, אין צורך — אני לא זוכר מתי הרכבתי משקפיים בפעם אחרונה. הכי משמח ש הבדיקה הראתה כי קטרקט והגלאוקומה נעלמו בלי להשאיר עקבות. גם נעלמו הצילינדר והיפרדות הרשתית. הרופאה הופתעה ואמרה שלא ראתה עיניים צעירות כאלה בכל הפרמטרים בגילי במשך כול השנים של עבודה שלה.
בברכה
אלנה דנציס

מבט חדש על האגדה העתיקה של העדשה

המומחים לתאוריה של אקומודציה שבה קיימת ההנחה שההתמקדות מתבצעת באמצעותה של עדשת העין המשתנה, לא יכולים להסביר את הסיבה למקרים של שיפור הראייה ,הנ»ל, המתרחשים בדרגות הגבוהות מאוד של שבירת האור החריגה.

בניגוד לתאוריה המקובלת הרעיון האלטרנטיבי של אקומודציה אשר הוצע במאמר זה הוא מתואם עם האנטומיה של העין ומסביר את המקרים האלה אלגנטי למדי.

על פי תפיסתו של המחבר הפעולות של אקומודציה הן כדלקמן: ידוע שכשאנו מסתכלים לקרוב האישונים מופחתים בקוטר והצירי הראייה מתלכדים (הפגשות) וכשמסתכלים לרחוק הקוטר של האישונים גדל והצירי הראייה מתפצלים (סטייה), ובהתאם, כאשר אנו מסתכלים לקרוב זה מגדיל את עומק השדה ומקטין אותו במבט לרחוק.

זו תגובה טבעית של האישון לשינוי הבהירות של האור המוחזר מהעצמים הנצפים שנמצאים במרחקים שונים מהעין.

בעת פתיחת העפעפיים לאחר המצמוץ החומר הרגיש (rhodopsin) ,אשר נוצר בקולטנים מתחת העפעפיים העצומים, מתפרק באור באופן מידי וכתוצאה מכך בקולטנים ,אשר התמקדה עליהם התמונה , נוצרת פעימה הדרגתית חשמלית רבת העצמה.

האותות החשמליים אשר שודרו מקולטנים של מקולה מוגברים במפל הראייה ומועברים לקרום החזותי של המוח בו הם מתפרשים כתמונות.

במקביל לכך באמצעותם של שני הקצוות המנוגדים של המייתרים השזורים בחלק הקדמי של הקפסולה של העדשה העין והשרירים הרדיאליים של גוף הריסים ,מהשרירים הרדיאליים של גוף הריסים לחלק הקדמי של ממברנת הקפסולה העדשה עוברות הפעימות המרובות של מאמצי השרירים אשר נקראות »רעד» עיני.

בשל התנועות ההדדיות המהירות של החלק הקדמי של עדשת העין סוטה הציר המרכזי של המערכת האופטית של העין וזה גורם לתמונה הממוקדת על המקולה שוב ושוב לנוע לאחור לגבי הקולטנים החושיים דו-קוטביים במשרעת השווה לקוטר של קולטן אחד ובתדירות משתנה של כ- 30 הרץ עד 200 הרץ .
זה גורם למוח לקבל סדרה של הפעימות החשמליות מהקולטנים של מקולה וכוח והמספר שלהן ביחס ישר למשרעת של הדופק ההדרגתי החשמלי.
במוח שתי תמונות מכל עין על ידי המיזוג תומרנה לתמונה אחת תלת ממדית סטריאוסקופית שמאפשרת לנו לתפוס את העולם בשלושה ממדים.

ברור שבמידה ואנו מקבלים אותות מעין אחת בלבד, אנו נמנעים מההזדמנות לראות את התבליט השטח והעומק או לקבוע את המרחק ורואים את העולם כשטוח עם כול התוצאות המסוכנות לחיים העתידיים שלנו.

מדוע עדשת העין אינה יכולה לבצע את הפעולה של אקומודציה ?

מקדם השבירה בחלקים השונים של העין משתנה מעט מ-1.33 עד- 1.4

מקדם השבירה של קרנית העין הוא 1.37 .

מקדם השבירה של העדשה לא אחיד בעובי ובממוצע שווה 1.414 או 1.424.

מקדם השבירה של זכוכית — 1.334; מים — 1.333

מקדם השבירה של החומר המימי הממוקם בין הקרנית לעדשת העין הוא 1.33, שזה כמעט לא שונה ממקדם של הקרנית ולכן החומר המימי הזה כמעט ולא שובר קרני האור הנכנסות לעין (כפי שאנו יודעים, השבירה של קרני האור אפשרית רק בגבול של תחומים עם מקדמי השבירה שונים).

אותו הדבר מתייחס לעדשה העין מפני שעדשה העין מוקפת בנוזל שמקדם השבירה שלו כמעט אותו דבר נמקדם השבירה של רקמת העדשה ואין השפעה משמעותית על השבירה בכל שינויי צורותיה של עדשת העין.

ניתן לראות זאת שוב בצפייה בווידיאו של ניסוי שבו העדשה השקועה במים רגילים מפסיקה בעצם להיות עדשה.

 
השאלה: אם הפעולה של אקומודציה בעין מבצע האישון העין, מה עושה עדשת העין?

נושא הדיון הוא עדשת העין בניגוד הפונקציות האלמנט של אקומודציה במערכת הראייה המיוחסות אליה באופן המסורתי פותר משימה אחרת, אם כי משימה לא פחות חשובה.

בהבנה החדשה של תהליך אקומודציה לעדשת העין מייחסת פונקצית הגברת הניגוד בין האותות הקולטנים הדו קוטביים של מקולת הרשתית.

לצורך כך, חלקה האחורי של קפסולת העדשה מחובר ללא תזוזה באמצעותו אחד משלושת סוגי הקשרים לחלקה העליון של קפסולת הכמוסה הזגוגית וחלקה המשווני של העדשה נמתח על ידי הקשרים מסוג אחר בין החלק המשווני של הקפסולה של עדשת העין והחלק הקונצנטרי של שריר הריסים .

שתי הקבוצות הנ»ל של רצועות מרכזות את עדשת העין הן יחסית לקפסולת הכמוסה הזגוגית והן לציר האופטי של העין.

הרצועות המשווניות הן עצמן כל כך שבריריות שבמקרה של התזוזה הדראסטית של ראש, כגון מהלומה או בתאונה, הן לא יכולות לעמוד בעומסים הקשים ולכן הן נקרעות.

בהתבסס על האמור לעיל, ברור שעם החוזק כה מוגבל של הרצועות המשווניות המתיחה המשוערת של עדשת העין בקו המשווה כדי לשנות את העקמומיות של משטחיה, ללא ספק, הייתה גורמת לקרע של רצועות.

זה לא קורה משום שכאשר אנו מסתכלים לקרוב, המשטח הפנימי של חגורת הריסים כביכול, תוך שמירה על העדשה בעמדת המרכז, לשים לב, הוא לא גדל בקוטר כדי למשוך רצועות אך להפך קטן כדי לאפשר להן להרפות.

ואז, בעזרת הקבוצה השלישית הרצועות (אגב, הכי העבות), אשר שזורות בקצוות הנגדיים בו זמנית בחלק הקדמי של קפסולת העדשה ובהסתעפויות של חגורת הריסים רדיאליות, לחלק הקדמי של קפסולת העדשה מועברים דחפי שרירים רדיאליים מאוד מהירים, הנקראים «רעד עיני».

במקרה זה, החלק הקדמי של קפסולת העדשה יחד עם חלקה המשווני עושים תנועה ביחס לציר המרכזי של המערכת האופטית של העין.

יש לציין כי בשל ההתכווצויות החלופיות של השרירים הרדיאליים הממוקמים בשטחים המנוגדים של הטבעת חגורת הריסים על רצועות המרכזות את עדשת העין מופעלים מאמצים מזעריים.

דוגמה טובה לפעולות אלה יכולים לשמש המאמצים של שני עכבישים אשר אוחזים בשני הקצוות המנוגדים של רצועות דקות (הקורים), שכל אחד מהם מושך אליו, בדיוק ברגע שהשני מותיר אותו.

כלומר, הם מושכים את קורי עכביש לסירוגין — זה או אחר. ולכן, המאמצים של כול אחד מהם נוטים לאפס.

בתאוריה המסורתית של אקומודציה כדי להסביר את מתיחת הרצועות ההיפותטית שכביכול משנה את הצורה של העדשה משתמשים בדוגמה למשחק משיחת החבל, שבו המאמצים של שתי קבוצות של אנשים ,שמתאמצים קשה כדי לא להיכנע זה לזה, מכוונים בו זמנית בכיוונים מנוגדים.
במקרה הזה אפילו חבל לא יחזיק מעמד, קל וחומר קורי עכביש (הרצועות).

אז מה היא האמת?
קורי עכביש או חבל?
אישון העין או עדשת העין?
ראייה מצוינת או משקפיים?
המוח האנושי יכול לטעות אך הטבע — לעולם!

סיכום

מהאמור לעיל נובע כי אובדן הראייה הוא התוצאה משיבושים במערכת עירור השרירי האישון וזה מוביל להפחתת המלאי של שינויי קוטרו וכתוצאה מזה לצמצום הטווח של עומק השדה.

המלאי הלא מספיק של שינויי הקוטר האישון מקטין את הטווח של עומק השדה, וכתוצאה מכך לחדות הראייה הנמוכה וסטיית צירי הראייה ממרכזי הרשתיות של מקולות וזה מפריעה לראייה בינוקולרית.

ידיעת העובדה ששינוי בקוטר של האישון הוא היחס הפרופורציונלי לזווית של ההיפגשות והסטייה של צירי הראייה, מגלה ההזדמנות די ברורה כדי לשחזר את המלאי של שינויי הקוטר החור של האישון בדרך של יצירת תנאים אופטימאליים לקליטה והאחסון החזותיים של מרחקים עד לאובייקטים הנצפים שעליהם נפגשים הצירי הראייה של שתי העיניים.

כתוצאה מכך, זכירת התמונות האובייקטים הרשומים בזיכרון היא הגירוי לראייה התקינה של אובייקטים ממשיים, אשר נמצאים באותו המרחק אך ללא שימוש באמצעים המסורתיים לתיקון השבירה החריגה הקיימת.

הבקרה על הקליטה והאחסון המרחקים נעשית בהתאם לתחושות מישוש של תגובות ideomotor של הגוף והתמקדות עליהן היא הדרך של בקרת האיכות התמונה הנזכרת של האובייקט .
המטרה והיתרונות של הפתרון הטכני הזה
מטרתו של מחקר זה היא לפתח שיטה ומכשירים המאפשרים באמצעות השילוב של המכשיר עם תהליכים ביולוגיים, לשחזר את הראייה הבינוקולרית באופן טבעי, ללא מאמץ פיזי ונפשי של בן אדם, וללא הקצאת הזמן במיוחד לזה.

הממריץ של התגובות הגופניות והחושיות לשיקום הראייה

לאור הידע החדש פותחו השיטה והמכשיר לשיקום הראייה המאפשרים לעורר את תחיית יחס הפוך בין הזיכרון האובייקטים שנצפו קודם לכן ונמצאים במרחקים שונים לשינויים בקוטר האישון אשר ביחס פרופורציונלי לשינוי הזווית של ההיפגשות העיניים הנשלטים על ידי התמקדות בתגובות מישוש ספציפיות בגוף .

ממריץ הוא שבב אלקטרוני ששולח למוח סדרת האותות המלמדות.

כל אחד מהאותות המגיעים מהשבב למוח הוא המידע המקודד אשר נתפס במוח בצורה של דימויים חזותיים הנמצאים בחלל במרחק מסוים.
לאחר קביעת המרחק המוח נותן פקודה למערכת הראייה למקד את הצירי הראייה של העין בדיוק על האובייקט הזה .
במקרה זה, החור של האישון משתנה עד קוטר מסוים כדי לקבל עומק השדה מספיק אשר הוא זקוק לתפיסה ברורה של האובייקט.
המידע שהתקבל במוח מצטבר עד לרגע הגעה לראייה תקינה.
אנשים מעורבים במעשה הזה, באופן בלעדי, כנושא, שמטרתו — פעם ביום להשתמש במכשיר.
את השבב רצוי להפעיל ביום בלבד.
למקרים מיוחדים (אנשים עם מגבלות) פותחה גרסא אוטומטית לחלוטין של המכשיר.

זה כל כך פשוט : הריכוז של המוח על חפצים הווירטואליים וראייה טובה במקום משקפיים?

כן, זה קל אם תלמדו לחיות בהרמוניה עם העולם של יופי בלא משקפיים ולא תרשו לעצמכם להיות בני ערובה המצייתים של תעשיית המשקפיים.
זה קל למי שבאמת צריך ראייה טובה.

ציטוטים:

http://glazamed.ru/glaz_bol/14.1.3.php
«התכונה האנטומי של עצבוב (עירור) של שריר הריסים היא ההספקה האישית של כל תא של השריר החלק במסוף העצב הבודד.
זה לא קיים בכל שריר אחר בגוף האדם.
היתכנות של עצבוב כה עשיר היא בעיקר בשל הצורך להבטיח את הפונקציות המורכבות המוסדרות באופן המרכזי. »
http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%97%D1%80%D0%B0%D1%87%D0%BE%D0%BA
קוטר האישון של אדם יכול להשתנות בין 1.1 ל -8 מ»מ.

על גודל האישון משפיע מספר הגורמים השליליים: האישון מתרחב בעוררות רגשיות, כאב, מהזרקות לתוך הגוף תכשירים סימפאתומימטיים (אדרנלין, קוק, אמפטמין), מעוררי הזיות (LSD, מסקלן) ותרופות אנטיכולינרגיות (אטרופין), האישון מצטמצם (miosis) באור בוהק, מההשפעות של תרופות הרגעה כגון אלכוהול וחומרים דמויי אופיום, כמו גם מעכבי acetyl cholinesterase.

השיבושים בתפקודי האישון משפיעים באופן השלילי להיפגשות העיניים וזה מובילה להידרדרות הראייה באופן מיידי.

http://www.iovs.org/content/1/1/127.full.pdf

The effect of pupil size on accommodation,
convergence, and the AC/A ratio

את הפונקציה המתוארת של עדשת העין ניתן למצוא בווידיאו – ניסוי הזה:

http://www.youtube.com/watch?v=BVtDuJo2K5E&feature=player_embedded

_________________
יוסף בקרמן